תקופה עמוסה עברה עלי בשבועות האחרונים, וכמו בכל סיום תקופה מסוג כזה הופיע הרצון להגיע לאי בודד. אם לא לאי בודד , אז לפחות לחוות בודדים, או לפחות משהו שנגיש יותר בימינו – הבידוד.
אני לא יודעת להצביע מה בדיוק גרם לתחושה שאין זמן לנשום והתערבב עם רצון לברוח, אבל מה שקרה בעקבות כל אלה זה חוסר תכנון מוחלט של מה אוכלים ומתי, חוסר בשעות שינה והמון אכילת פיצוי של מזון מנחם.
אחרי שבועיים כאלה הגוף אמר את דברו והמערכות הבהבו בעשרות נורות אדומות.
הבטן, מצפן הכי טוב התחילה בסוף היום להביע קולות מצוקה, העייפות ואפילו המצב רוח הצביעו על צורך לעשות משהו אחר.
אבל ממה מתחילים ומה הדרך לעבור דרך הפורטל ממחוז הלקאה עצמית ואי שביעות רצון למקום שקט יותר?
לשמחתי, חברתי הטובה חגגה יום הולדת. סיבה מצויינת לצאת ליום במקומות שפחות מגיעים אליהם ביומיום.
ארגנו יום מהסוג הזה- יין, קפה, נופים ועל זה מתובל בהרבה צחוק.
הפעם נסענו לכיוון הכרמל וצלילה לתוך נופי כרמים ושקדיות פורחות הציפה בתחושת שלווה פנימית ורצון להנציח את הרגע.
כבר כמה שבועות התשוקה לבישול נכנסה לתרדמת חורף וכנראה הייתי זקוקה ליום שמשי בחוץ כדי לעורר את החושים.
באתי הביתה והרצון להכנס למטבח התחיל לאט לאט לחזור. זה בסדר קצת לשחרר, אמרתי לעצמי, יש תקופות כאלה. בטוח כשעושים משהו מתוך אילוץ התוצאה נראית בהתאם.
וככה, תוך הרהורים הגעתי למטבח והתחלתי לערבב.
עוגיות שקדים ללא גלוטן
רכיבים:
2 חלבונים
2 כוסות שקדים מולבנים טחונים
1/2 כוס סוכר חום
קליפה מתפוז אחד
1/2 כפית סודה לשתיה מעורבבת עם 1 כף לימון סחוט או 1 כף חומץ
אופן הכנה:
- להקציף את החלבונים
- לקפל פנימה קמח שקדים וסוכר, להוסיף לאט לאט ולהפסיק כשכל התערובת רטובה . במידת הצורך אפשר להוסיף 1 כף מים קרים.
- להוסיף סודה עם מיץ לימון, גרידת תפוז ולגלגל לכדורים קטנים.
- לשים בתנור שחומם מראש ל180 מעלות , לאפות 10-15 דקות. להרים מהמגש רק לאחר קירור. מיד אחרי האפיה העוגיות יותאות רכות מעט ומתקשות בהמשך.
בתיאבון
