הבוקר התחיל כמו כל הבקרים לאחרונה. התעוררתי בבהלה שאיחרתי, אחרי כמה שניות הבנתי שאני בבית, ולא רק אני בבית, אין לאן לצאת ואין לאן למהר.
קמתי, הסתכלתי על בלאגן מסביב, והרצון הראשון היה לחזור למיטה ולחכות שיבואו גמדים , יסדרו את הכל ורצוי שגם יכינו ארוחת בוקר לילדים. אף אחד לא בא, אז פשוט קמתי.
ניסיתי להזכר מתי היו לי כמה דקות בבוקר, לשבת על המרפסת, לשתות משהו, לשים מוזיקה שאני אוהבת ולהכנס לוויב של נירוונה.
גררתי את עצמי לסלון, שם כבר התרחשה פעילות ענפה של בני הבית . עבר לי החשק להכין קפה, כי קפה במקינטה זה טקס ולמי יש עכשיו זמן לטקסים …אז פשוט צללתי אל תוך עוד יום של עבודה מרחוק, זומים, שיעורים וגעגועים לדקות האלה שממלאים , מטעינים, מרוממים ונותנים כוח ורצון לעשות.
חייבת לעשות משהו לפני שהבטן תעצור אותי , כמו שקורה בכל פעם כשאני מגיעה לקצה.
אז איך יוצרים מציאות כזאת בתוך המציאות החדשה?
טוב, נושמת ומתאפסת.
מה כרגע הכי חשוב? להשאר בריאה ולתת בטחון לכולם מסביב.
איך אני נשארת בריאה ושומרת על שמחת החיים?
נתחיל מהרובד הגופני- כרגע מאוד חשוב להזין את הגוף, ואחד הויטמינים שנמצא קשור עם הגנה מפני וירוסים הוא ויטמין D.
לאחרונה אף יצאה הנחיה של משרד הביראות לצרוך 1000 יחידות בינלאומיות ממנו למשך 6 שבועות.
מצאו גם בסקירה משנת 2018 שבדקו בה 918 אנשים שויטמין D הקטין את הסיכון לדיכאון ב42 אחוז.!
יופי, חשבתי לעצמי, גם הגנה, גם מצב רוח.
איך משיגים ויטמין D?
מ20 דקות בשמש, בשעות 10-16 וכמות מסויימת אנחנו מקבלים ממזון, יותר נכון מדגים, וקצת מפטריות מיובשות.
מעולה- דג, שמש, מנוחה. כבר דמיינתי את עצמי עם איזה סוג של סביצ'ה וכוס יין, במרפסת, בלי למהר לשום מקום. מזכיר לי חופשה כיפית, ובטוח ימלא בכוחות.
אז בחרתי לכבוש דג. למה לכבוש תשאלו?
כי מעבר לטעם תהליך הכבישה מייצר לנו פרוביוטיקה, שזה עוד מרכיב בשמירה על מערכת החיסון וכל המשתמע מזה.
דג כבוש
להכין ביום חמישי כדי שיהיה מוכן ליום שישי בצהריים
מצרכים:
דג לבן- בורי או פלמידה 500 גרם
לבקש בחנות לפלט בלי עור בלי עצמות.
כ10 יחידות פלפל אנגלי
כ15 עלים של בזיליקום
שמן זית כ5 כפות
מלח גס
אופן הכנה:
לפרוס את הדג לחתיכות קטנות, להוסיף את שאר המרכיבים, לערבב ולהתאפק לא לאכול מיד.
לשים במקרר משעתיים עד לילה, כמה שיותר יותר משובח,
וזהו
בתיאבון
