יש לנו משחק כזה במשפחה – כשאנחנו מגיעים למקום חדש הוא שואל אותי, האם היית יכולה לחיות כאן?
לפי השאלה אני יודעת שהגענו למקום נידח ממש. ולרוב התשובה היא כן. בחלק מהמקומות הייתי ממש נהנית ובחלק הייתי יכולה להסתדר.
כי לדברים חדשים יש קסם, וריח של הרפתקה ומשהו מיסטי ונסתר.
הכל היה נפלא, עד שאותה שאלה נשאלה בנוגע לאופקים בביקור משפחתי.
התשובה הראשונה, מהבטן , היתה לא. ולא סתם לא, אלא לא נחרץ.
אני אוהבת ירוק, ים, נגישות וכאן הצבע השולט הוא צהוב.
הדעה הקדומה שהיתה לי על המקום גרמה לי לחשוב שכל תושבי המקום התקבצו שם בגלל אילוץ או שהחיים הובילו אותם לשם, לא היתה לי שם תחושה של בחירה.
מצד שני, לא משנה מה הנסיבות שהובילו אותנו למקום מסויים. האם זה אומר שאי אפשר להתאהב במקום קצת שונה ?
האם זה אומר שאפשר לאהוב גם מזון חדש ולא מוכר?
אולי פחות להתגעגע למשהו טעים והרסני לבטן?
תהיות על מקום מגורים הובילו אותי לחשוב על בחירה בגישה על אוכל.
ישנם מאכלים שלא ראוים שאף אחד יאכל אותם, הם אולי ממכרים, אבל מזיקים בצורה אחידה עבור כולם. אלה כל המוצרים בשקיות וקופסאות, שתאריך התפוגה שלהם מרמז על כמה חומרים הוכנסו פנימה כדי שאותו מוצר (לא יכולה לקרוא לו אוכל) לא יתקלקל.
ובגלל שהטעמים מאוד מאוד מלאכותיים לרוב, לימדתי את הגוף לא לרצות. כאן אני זקוקה לאפס איפוק, הגוף פשוט לא רוצה את זה.
כל מיני משקאות זרחניים, עוגיות מתוקות מדי ועוד כמה דברים באריזות יפות.
הקושי הוא מול אותם מאכלים שכן טובים ובריאים, אבל הגוף שלי לא מקבל אותם בשום צורה.
דוגמה הכי מובהקת היא מוצרי חלב, טובים, ממשקים קטנים.
יותר מזה , באחד הטיולים גרנו בכפר קטן בהרי גאורגיה עם משפחה. היו להם פרות, שתנאי המחיה שלהם היו ברמה ששקלתי להתחלף. הלכתי לחלוב את הפרה במו ידי, ועדיין, החלב עשה את שלו….
טוב, מכאן אפשר לבכות על מר גורלי או לחפש פתרונות.
אז ניסיתי כל מיני ממרחים, ואת ממרח הקשיו אהבתי במיוחד בגלל קלות ההכנה, קלות העיכול וטעם מעולה.
מה אנחנו מקבלים- חלבון, ויטמיני B, מגנזיום, מעט סידן ואבץ.
מריחה על לחם או אכילה עם דגן אחר הופכת את הארוחה לחלבון מלא. שילוב הויטמינים הייחודי עוזר להתגבר על עייפות במידה וקיימת.
לאבנה קשיו
1 כוס קשיו מושרה במים
עלי זעתר מגבעול אחד (אפשר גם פטרוזיליה או כוסברה)
1 לימון
2 כפות ממי השריה
מלח
2 כפות שמן זית
עירית לקישוט, לא חובה, אבל מוסיף
אופן הכנה:
להשרות את הקשיו בין שעתיים ללילה, לסנן ולהשאיר מעט נוזלים בצד.
לתוך בלנדר או מעבד מזון לשים קשיו, שמן זית, מים, מיץ לימון סחוט, מלח ועשבי תיבול.
לטחון, וזהו.
אני אוהבת להוסיף עירית, זה נותן ארומה נוספת.
בתיאבון!
