מה הופך מקום מגורים לבית?
שאלתי את עצמי את השאלה הזאת במעברים רבים שהיו בחיי. האם זה תלוי בעיצוב? אולי בסביבה ושכנים? מקומות שיש מסביב?
בתקופה שגרנו בדרום אפריקה ועברנו כמה מקומות בשנה מצאתי לעצמי דרך לביית כל איזור.
כמה שזה נשמע מוזר, דבר ראשון שתמיד עשיתי והרגיע אותי , היה למצוא ירקן טוב עם ירקות איכותיים.
ההשתרשות שלי במקום החדש התחילה תמיד מהירקות והמשיכה לאנשים ומקום עם חוגי פעילות גופנית.
מקום שקונים אוכל כנראה מייצר שגרה ובית.
גם כרגע, בתקופות של בלבול אני ממשיכה לחפש חוות ירקות. אני מגיעה לשם, נושמת את ריח השדות, ויוצאת מלאת כוחות. כאילו שהאדמה יודעת להטעין את הגוף
לפני כמה שבועות הייתי בבית וצלצל הנייד, לא זיהיתי את המספר. זאת היתה אשה שאופה לחמי מחמצת ורצתה שאטעם.
היא סיפרה על התהליך הנכון שעושה עם הלחם ושלחה אותי לחווה מסויימת בעמק חפר.
נסעתי, רק כדי לאסוף לחם. כשהגענו לשם התגלו בפני מרבדי דשא עם פינות ישיבה, ערוגות ירקות ובוסתן פירות.
הבחור החביב לקח אותי ואת הבת שלי לסיור ונתן לנו לטעום עגבניה, ישר מהשיח.
אם מישהו צפה בסרט מצוייר "רטטוי" וזוכר את הבעת הפנים של מבקר המסעדות כשהוגש לו מאכל ילדות יכול לדמיין מה חוויתי שם.
הריחות הסיעו אותי בזמן, נעצרו בגיל 5 בגינה של סבתא, בקיץ .
באותו רגע ידעתי שאחזור לשם שוב.
הגעתי הביתה עם כל השלל ורציתי להכין משהו קל, גם להכנה, וגם לעיכול.
מי שרגיש לפטריות יכול בקלות לוותר ולהכין עם פירה בלבד
בורקס דפי אורז עם פטריות ופירה מתובל
מרכיבים:
10 דפי אורז
3 תפו"א בינוניים מעוכים לפירה
פטריות
מלח
תימין מיובש
2 כפות עירית קצוצה
לשמן מתובל:
3 כפות שמן זית
בצל אחד
למריחה:
1 כף שמן זית
2 כפות רוטב סויה
אופן הכנה:
לטגן בצל ב3 כפות שמן זית.
לבשל את תפו"א , לשפוך את המים ולמעוך לפירה.
לסנן את השמן לתוך פירה, בלי שימוש בבצל. השמן יעביר את טעם הבצל בלי הרכיב (סוג של אוליגוסכריד) שעשוי לגרום לנפיחות בטן לבעלי מעי רגיש.
לחתוך את הפטריות ולהקפיץ בשמן זית.
להוסיף לפירה ולתבל עם תבלינים ועירית.
לפרוס מגבת לחה. לשים דף אורז בתוך מי ברז ל10 שניות.
להוציא ולפרוס על מגבת לחה.
למלא ולסגור כמו שסוגרים בלינצ'ס.
לחזור על הפעולה עם כל דפי האורז, להניח על נייר אפיה, למרוח בשמן זית מעורב עם רוטב סויה.
לאפות כ10 דקות ב180 מעלות בתנור שחומם מראש.
בתיאבון
