מחשבות שמשנות גישה ממחלה להחלמה

שתפי את הפוסט הזה

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email


ממלחמה להחלמה

לפני כשנה ישבתי על מיטת בית חולים בשעת בוקר מוקדמת והתבוננתי בזריחה. שעה יפה עם צבעי שמיים קסומים . לרוב אלה לא השעות בהם אני ערה, אבל סדר היום של בית החולים ביחד עם קוקטייל תרופות לוריד שינו את הסדר. בשעה כזאת המוח עוד לא ממש ער, המחשבות של המודע עוד לא מספיקות לחדור ומתפנה מקום לאינטואיציה, לתחושות בטן. ביטוי מצחיק בהתחשב בעובדה שהמיקום הנוכחי שלי בגלל אותה בטן. 

 

נזכרת שכעסתי על הגוף, המון שנים כעסתי – איך עשית לי את זה? למה אי אפשר לסמוך עליך? מעצבן, דופק לי את החיים. שנים שניסיתי להתעלם מהעובדה שהבטן צריכה חיבוק, הבנה, קצת עזרה. הרי חינכו אותי שאם כואב, אז צריך לקחת את עצמך בידיים (זה הביטוי המדוייק) ולהמשיך הלאה, להוסיף חיוך ולגמרי לנתק את המוח מהגוף. 

שנים של ניסיונות למצוא את מי שיציל אותי כדי להגיע למסקנה שאני ורק אני יכולה לעשות את זה.

 לפעמים צריך להעזר באנשי מקצוע שונים, כאלה שרכשו את האמון, אבל בעיקר להקשיב למה שהבטן אומרת. 

לאט לאט המחשבות מתבהרות לכיוון של תקווה ומכאוס מוחלט מתחיל להווצר לו שביל. 

למדתי פעם באחת ההתמחויות שמתעסקת במוח שאם נשאל שאלות נכונות התת מודע יספק לנו תשובות. אז התחלתי לתשאל את התת מודע. 

אם היה ילד שאיבדו בו אמון, מה היה עוזר להחזיר לו תחושת בטחון? חמלה, אהבה, הכלה. אלה המילים הראשונות שצצו. יופי, מה שנשלף מיד אלה כנראה התשובות הנכונות, נזכרתי שוב מאחד השיעורים.

איך מתרגמים את המילים האלה לפעולות פרקטיות? לנוח כשהגוף מבקש, להוציא מהחיים מה שגורם לעומס, גם פיזי וגם רגשי וכמובן להכניס אוכל שיעשה נעים גם לבלוטות הטעם וגם לבטן.

 

ממה מתחילים?

מצעד ראשון, כמובן -ההחלטה. מחליטה שאין מישהו שיכול להכין עבורי אוכל יותר טוב מעצמי. יש לזה כמה סיבות: המזון טרי, השליטה מה יכנס למתכון ולבטן בידיים שלי, הידיים שלי נוגעות במזון והגוף מגיב לחיידקים מוכרים לו, ועוד דבר, בהנחה שמצב רוח משפיע על המזון, כאן בדיוק ההחלטה איזה רגשות להכניס לאוכל. נזירים בודהיסטיים למשל לא מתחילים להכין אף ארוחה לפני שהם עושים מדיטציה שמכניסה אותם למצב רוח מסויים. יעידו כאן מי שאי פעם הכין בצק כשהיה עצבני !

אתחיל באוכל שבוודאות קל לעיכול , וכאן האתגר האמיתי, לעשות אותו מגוון ועשיר בטעמים. 

איך לוקחים מעט חומרי גלם (בתחילת הדרך) והופכים אותם לעולם עשיר של טעמים?

כאן מגייסת את מורשת הסבתות- בריה"מ, קור של מינוס 20, כלום לא גדל וכלום לא נמכר והשולחן תמיד מלא במשהו מגוון. נגייס את היכולת ההשרדותית והכל יהיה טוב.

ראיתי שהשמש כבר גבוה בשמיים ומאירה עם קרניה על החדר. הכל נראה הרבה יותר בהיר ושמח. מתחילה דרך חדשה….

הרשמי עכשיו וקבלי מתכונים חדשים וסודיים במייל

אוכל טעים לבטן רגועה

More To Explore

הדרך לגייס מוטיבציה

פנקייק דלעת ותפו"ע- הכלי למצפון שקט

התעוררתי מוקדם בבוקר מוצפת ברגשות אשם. הרגשתי נזופה על יד השופט בשם מצפון בשעה שלא היתה לי שום תשובה הולמת כדי להצדיק את המעשים שלי.

הדרך לגייס מוטיבציה

מזונות מרפאים מרפואה קדומה

אי שם בסוף שנות ה90 למדתי להיות דיאטנית. בזמנו אלה היו לימודי מדעים שלימדו לדעת איך בנויות גופות ואיך לגזור דיפרנציאל ואיך ומתרחשות תגובות חמצון

רוצה לקבוע שיחת ייעוץ?

אוכל טעים לבטן רגועה